כל בוקר ראוי לנו לפרש ולחזק ולעורר את "אשת חיל"- על הנשמה שבנו :
"עוז והדר לבושה": אם היינו מכירים את נישמתנו, היינו מבינים כמה כח ועוז יש בה, וכמה יפה והדור לבושה.
"ותישחק ליום אחרון": ה י א יודעת את האמת, ולא מאמינה להבלי העולם הזמני הזה…
"פיה פתחה בחכמה": נמנעת מדבורי שטות שקר והבלים רעים.
"ותורת חסד על לשונה": רק לדון לכף זכות. להשתמש בכח הדיבור רק לעודד ולדון לזכות!
"צופיה הליכות ביתה": צופה ומשגיחה על הגוף בו היא גרה, לקדשו לטהרו ולתקנו על ידי עשייה בפועל של חסד ומיצוות וצדקות.
"ולחם עצלות לא תאכל": מעוררת עצמה להיזכר כל יום בתכלית האמיתית ובאה מזה לזריזות, לחטוף טוב.
"קמו בניה ויאשרוה": בניה זה המעשים הטובים והצדקות והתפילות והמיצוות שנוחדו ממנה..הם אלו שמאשרים אותה, וממליצים עליה טוב ביום האחרון ובעולם הבא.
"בעלה ויהללה": זה הבורא יתברך שמהלל את הנשמה על שזכרה וחטפה טוב בעולם השקר הזה.
"רבות בנות עשו חייל, ואת עלית על כולנה": הרבה נשמות עשו טוב, אבל את היתגברת כל יום לזכור מהעולם הבא..
"שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל": אשרייך נשמה שהיתגברת לא להיתמכר ולא להאמין לשקר של העולם הזה ולדמיון הכח….. , והחזקת רק בחרב התפילה ובדיבור אל השם בכל יום, כל היום.
"תנו לה מפרי ידיה": לעולם הבא עולם האמת תיראי ותקבלי את הפירות של מאמצייך על האמת…
"ויהללו בשערים מעשיה..": כשתעברי נשמה בשער אל העולם הבא, תשמעי הרבה הלל ושבחים עלייך.. ותישמחי…
שזכות הפצת החידוש תהא ב"ה לזכות ולעלוי נשמת אבינו אהוב ליבנו: שלום בן ידידיה וכרייה יאמין עליו השלום, ולע"נ דודו בן שלום ע"ה, ובן תבדל לחיים טובים ושמחים ואמיתיים: אימנו מורתנו טוני שתחיה.
וגם לע"נ ידידיה בן ידידיה ואסתר יאמין, וכרייה בת ברהאם וזמארדה, ועזיזי בן ברהאם וזמארדה, ומשה בן אסתרינה וכאמוס, וחאלו בת מסעודה ומבורך ע"ה.